אחת התלונות הנפוצות לאחר תאונת דרכים, היא התפרצות של כאבי גב מקומיים או מפושטים, כאבי צוואר ושכמות. ללא נזק ניכר לעין או מגבלת תנועה מוחלטת, בבית החולים לרוב יסתפקו בצילום רנטגן פשוט, המיועד לאתר פגיעות עצם ושלד דוגמת שברים, ולא מספק מענה למגוון סוגי פגיעות מהותיות נוספות.
פגיעת טראומה המתרחשת באירועי תאונות דרכים, עשויה לגרום לנזק לרקמות הרכות, לפגיעה בדיסק החוצץ בין חוליות עמוד השדרה, ואף לפגיעה עצבית חמורה. פגיעות אלו לא ישתקפו בצילום רנטגן פשוט ולעתים גם לא באמצעות צילומי c.t מעמיקים יותר, ודורשים בדיקות מקיפות יותר. במקרים רבים, חוסר הידע של הנפגעים, מוביל אותם להתמודדות מורכבת עם כאבי גב וקשיי פקוד יום יומי, תלות במשככי כאבים, פגיעה ביכולת ההשתכרות והוצאות רפואיות על טיפולי שיקום והשלכות נוספות.
מורכבות האבחון וההוכחה של פגיעות גב מורכבות, מביאה לפגיעה לא רק בהליכי השיקום וההחלמה ובאיכות חיי הנפגעים, אלא גם בזכויותיהם לקבלת פיצוי כספי משמעותי מחברת הביטוח.
אילו בדיקות יכולות לסייע, ומהם הצעדים הנכונים למיצוי הזכויות ולקבלת פיצוי לאחר תאונת דרכים– מדריך מקוצר לנפגעים:
פיצוי כספי לאחר תאונת דרכים
חוק הפלת"ד שחוקק בישראל בשנת 1975, קובע זכות פיצוי מוחלטת שאינה מותנית לנפגעי תאונות דרכים. בשונה מפיצויי נזיקין אחרים אשר קבלתם מותנית בהוכחת רשלנות ועוולה של הנתבעים, חברות ביטוח הרכב בישראל מחויבות בפיצוי כספי לנפגעים, בגין נזקי גוף אשר נגרמו כתוצאה מן התאונה, גם במקרים בהם הנפגע הוא האשם/אחראי לתאונה.
תחשיב הפיצוי מבוסס על סוג הנזק והיקף הנזק הנגרם לנפגע, מבוסס על אסמכתאות רפואיות, ועשוי לעמוד על אלפי שקלים ועד למיליוני שקלים, בהתאם לראשי הנזק כפי שהתקיימו בשל תאונת הדרכים.
אבחון פגיעות גב לאחר התאונה
הקושי באבחון מידי של פגיעות גב מורכבות עומד במקרים רבים לטובת חברות הביטוח, אשר מנצלות את אתגרי ההוכחה להימנעות מתשלום.
תלונות מאוחרות על כאב שהתפתח בעקבות התאונה נדחות על הסף בטענה שלא קיים קשר סיבתי בין התלונות לתאונה, וממצאים רפואיים על כאב או ליקוי גופני שקדם לתאונה, משמשים להשלכת הנזק על מצב רפואי קודם ללא ההכרה בהחמרה שנולדה, במקרים רבים, כתוצאה מן התאונה.
טיפים לנפגעים:
תיעוד רפואי מהיר ורציף
התיעוד הראשוני של הפגיעה ישמש בהמשך כבסיס לתביעה, וקיימת חשיבות רבה למועד הפנייה למוקד רפואי ולפרטי התיעוד. חשוב לפנות לקבלת טיפול רפואי ולאבחון מקיף מיד לאחר התאונה, גם במקרים בהם הנפגע מרגיש טוב או מאמין כי לא ניזוק. מומלץ להתפנות ממקום האירוע באמצעות פינוי רפואי במקרה הצורך, או בליווי בן משפחה/מכר, לחדר המיון בבית חולים קרוב, או למוקד לרפואת חירום.
במעמד הביקור יש לפרט בפני הצוות את נסיבות התאונה והפגיעה, לשקף כאב ותחושות כלליות ופרטניות, גם אם אלו נראות טבעיות לאור האירוע, וגם כאשר קיים מצב רפואי קודם.
לדוגמא: אדם שסובל מכאבי גב כרוניים ונפגע בתאונה, ידווח לצוות הרפואי על תחושת הכאב, ולא יצא מנקודת הנחה כי מקור הכאב אינו בתאונה, שכן ייתכן בהחלט שהכאב המקומי מעיד על החמרה והסתבכות של המצב הקיים.
תיעוד הביקור על ידי הצוות הרפואי במקום יהווה את הראיה הראשונית שמחברת בין התאונה לתלונות.
בדיקות הדמיה מתקדמות
בין בדיקות ההדמיה המתקדמות המאפשרות אבחון של פגיעות מורכבות:
- בדיקת MRI לאבחון פריצות דיסק, בלטים, לחץ עצבי והצטברות דלקתית מקומית.
- בדיקת EMG לבחינת פגיעות עצביות.
- בדיקת T.C לאבחון שברים מורכבים ופגיעות שלד.
במקרים רבים בדיקות אלו לא יבוצעו במוקדי המיון, וגם בקופות החולים לא ממהרים לאשר את ביצוען ללא אינדיקציית נזק מובהקת. ככל וכאבי הגב חוזרים ונשנים, חשוב להתעקש ולדרוש את האבחון המקיף באמצעות הבדיקות הללו, ולעתים גם במחיר של ביצוע הבדיקה באופן פרטי ובתשלום.
רצף טיפולי
לאחר השחרור מבית החולים, בין אם לאחר אשפוז ופרוצדורות טיפול רפואיות ובין אם לאו, חשוב במיוחד לשמור על רצף טיפולי ולא להזניח את תחושת הכאב, גם במקרה של הקלה. נפגעי פגיעות גב שאינן מאובחנות לרוב יופנו לשיקום באמצעות טיפולי פיזיותרפיה, טיפולים במרפאת כאב, והפנייה למומחים רפואיים. חשוב לשמור על רצף וטיפולי ולשתף פעולה עם כלל ההמלצות הרפואיות, על מנת שלא לספק לחברת הביטוח את האפשרות להיאחז בפערים בין הטיפולים ובתקופות בהן הנפגע ניהל שגרת חיים ללא צורך טיפולי, לדחיית ההכרה בנזק.
כיצד מבססים תביעת פיצוי לאחר תאונת דרכים
הרפואה מכירה גם בנזקים שאינם משתקפים בצורה ישירה בצילומים ובאבחונים, אשר ההכרה בהם מבוססת על תלונות עקבות של המטופלים ושיטת השלילה של אבחנות אפשריות נוספות באמצעות בדיקות שונות ויעילותם של טיפולים.
על מנת לבסס את התביעה בגין פגיעות גב חשוב להקפיד ולתעד את השלכות הפגיעה באמצעות מספר אמצעים:
- דו"חות רפואיים עקביים הבונים רצף של מעקב וטיפולים ממועד התאונה ולאורך זמן.
- אישורי היעדרות ממקום העבודה ומסמכים המוכיחים פגיעה בכושר העבודה (תלושי שכר, טפסי מחלה) ותומכים בקשר בין התאונה לבין הנזק הכלכלי.
- אסמכתאות וקבלות על הוצאות רפואיות- ביקור אצל רופאים מומחים במסגרת פרטית, טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים שיקומיים מחוץ לסל, רכישת אביזרים אורתופדיים.
- הצגת חוות דעת של רופא מומחה התומכת בטענת הנזק והכאב וקושרת בינה לבין ממצאים מוכרים שאינם בהכרח מופיעים בתוצאות הבדיקות והצילומים.
מה גובה הפיצוי האפשרי?
גובה הפיצוי בתביעת נזקי גוף לאחר תאונת דרכים נקבע לפי:
- אחוזי הנכות והמגבלה, זמנית או קבועה.
- גיל הנפגע- ככל שגיל הנפגע צעיר יותר, הפיצוי בגין אובדן כושר עבודה מתמשך צפוי להיות גבוה יותר.
- הפסדי שכר בפועל והעתידיים- חישוב אקטוארי של תוחלת החיים אל מול היכולת לחזור לעבודה.
- הוצאות רפואיות ושיקום- עלויות של טיפולים, תרופות, ציוד רפואי.
- הוצאות טיפול אישיות- צורך בסיוע אישי, טיפול בבית, שירותי הסעה לטיפולים.
- כאב וסבל- נזק לא ממוני שנגרם לנפגע כתוצאה מהתאונה. נמדד באמצעות בחינת ימי אשפוז, צורך בהליכים רפואיים, ניתוחים והליכי שיקום.
במקרים של פריצת דיסק חמורה המובילה לנכות רפואית ומגבלה תפקודית, הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים ויותר.
טעויות נפוצות שמונעות פיצוי מלא מנפגעי פגיעות גב:
- דחיית הפנייה לרופא אשר פוגעת בקשר הסיבתי.
- חוסר רצף טיפולי שיוצר רושם שהפגיעה אינה משמעותית.
- הסתפקות בצילום רנטגן בלבד ואי גילוי של פריצת דיסק להוכחת הנזק.
- ניהול התביעה ללא ליווי משפטי תוך התמודדות עם חוקרי ביטוח מיומנים ובעלי אינטרס, שתוביל לסכומי פיצוי נמוכים באופן משמעותי.
